רב"ט אופיר דוידיאן

בִּתם של לילך ואסף
אחות של הדר (בת 17), עומר (בת 15), אור (בת 12) וליר (בת 6)
נכדתם של מרים ובנצי ושל פרגי ז"ל וסוזן תבדל"א, נינה ראשונה של סָבְתָא רַבְּתָא רחל תבדל"א

אופיר היא בִּתם הבכורה של לילך (בת 44) ושל אסף (בן 46), אחות לארבע אחיות אהובות, הנכדה והנינה הראשונה במשפחה.

לאופיר היה קשר חם וקרוב עם כל בני משפחתה ובכלל זה עם סבתה מרים וסבה בנצי. היא נהגה לבקרם מדי יום, ולהתקשר ולדרוש בשלומם אם לא הספיקה לבקרם. אחד הפינוקים עבורה בביקוריה בביתם היה ליהנות מבישוליה של סבתא מרים שהיו מחכים לה על הכיריים.

לאופיר היה קשר חם עם אביה והיא כיבדה אותו במיוחד. במסיבת הסיום בבית הספר עלתה אופיר לומר דברי תודה על הבמה וכשסיימה בירכה את אביה מול הקהל הגדול וקראה בקול: "אבא, יום הולדת שמח, אני אוהבת אותך!"

אִימה של אופיר סיפרה שהיא הייתה חברותית מאוד, אהבה את החיים, נהנתה מאוד ממשפחתיות, בעיקר בשבתות ובחגים. היא הייתה עבור אחיותיה מעין אימא קטנה, אחראית ודואגת.

אופיר נהגה לצאת בזמן "דרום אדום" לראות את פריחת הכלניות והיא נהנתה במיוחד כשהמשפחה הייתה מטיילת ועושה פיקניק בשבתות בחיק הטבע, באזור הפרדסים והשטחים הפתוחים בדרום. אופיר אהבה גם לצאת לחופשות באילת לפחות פעמיים בשנה וליהנות מהבילוי המשפחתי המלכד.

היו לאופיר חברים טובים והיא אהבה לבלות איתם בבתיהם ב"ערבי גיבוש". הם היו מבלים יחדיו גם במסיבות במועדון "הפורום" ובמסעדות.
אופיר הייתה בוגרת מחזור מ"ה בבית ספרה ונחשבה ל"דבק" המגבש של כל תלמידי השכבה.

אופיר התגייסה לצה"ל ב-11 ביולי 2023 ועשתה טירונות כלל צה"לית בבסיס "מחווה אלון" שבצפון. עם סיום הטירונות היא קיבלה שיבוץ לתפקיד שוטרת שח"מ אך לאחר המתנה של כשבועיים בוטל השיבוץ בגין היעדר תקן לתפקיד. אופיר שובצה מחדש לתפקיד מש"קית לוגיסטיקה ואִימה דאגה לכך שהיא תישאר קרובה לבית במהלך השירות הצבאי. לשמחתה של אופיר היא הוצבה בבסיס אורים של פיקוד העורף, בקרבת ביתה, במרחק של חציית כביש. למרות שהתפקיד שקיבלה לא היה מה שכוונה אליו, הייתה לאופיר מוטיבציה גבוהה להתחיל את התפקיד. מהרגע הראשון היא השקיעה במשימות שקיבלה וגם באנשים שעימם עבדה.

ב-7 באוקטובר 2023 חדרו עשרה מחבלים לבסיס אורים שבו שירתה אופיר דרך הגדר הצדדית. היה זה סוף השבוע הראשון שבו נשארה אופיר בבסיס. במקום לרוץ מייד למיגונית דאגה אופיר לחיילים שהיו עימה וסייעה להם להגיע למיגונית שליד בניין מגורי החיילות. למודת אזעקות מילדותה, היא הרגיעה את חברותיה במהלך האזעקות, הפגינה נינוחות, רוגע וקור רוח, וסייעה לשתי חברות לחזור חזרה למגורים. השתיים התחבאו מתחת למיטות וכך ניצלו חייהן. כשכרזו בבסיס שיש חדירת מחבלים, יצאה אופיר בריצה מכיוון המיגונית אל כיוון החמ"ל יחד עם עוד שני חיילים אך השלושה נורו ונהרגו במקום.

אימה של אופיר סיפרה על נסיבות נפילתה של בִּיתה: ... "היא נרצחה כשהיא מגינה על החברים שלה ועל המדינה שלה שכל כך אהבה והייתה מוכנה להקריב בשבילה את החיים שלה וכך היה. אופיר שלי ז"ל, גיבורה בירוק, מלאכית בלבן... אנחנו נדאג ונמשיך לחיות בדרך שלה, בדרך שהייתה בוחרת והיא בעיקר שמחת החיים שלה האדירה שהובילה אותה לאורך כל החיים. תישאר בליבנו לנצח נצחים. יהי זכרה ברוך, אמן."

אִימה של אופיר לילך מסרה עדות על נסיבות נפילתה ל"עדות 710", מאגר העדויות ההיסטורי של אירועי השבעה באוקטובר 2023. ניתן לצפות בעדותה ביוטיוב.

אופיר הייתה אנרגטית וצבעונית בשמחת החיים שלה והיה לה חיוך כובש גם כשכעסה.

אופיר אהבה באופן מיוחד את תחום העיצוב והאיפור. לאחר נפילתה ולבקשת אִימה, חברת קוסמטיקה שבדית בבעלות שאול מועלם, איש עסקים ישראלי שחי בשבדיה, הנציחה את אופיר בערכת איפור שהושקה לזכרה. על המיזם ניתן לקרוא ב"מיי נט באר שבע".

בני משפחתה של אופיר תיעדו את הדברים הקטנים שאפיינו אותה: כיווצי האף בעת שצחקה, גרירת הרגליים המיוחדת בעת שהלכה, גלגולי העיניים ועקשנותה. כל חוויה לצידה הפכה לבלתי נשכחת בזכות שמחת החיים האדירה שהובילה אותה ובזכות קולה הרם שנשמע למרחקים. אופיר הייתה נאמנה לעקרונותיה והייתה רודפת צדק.

חיות המחמד האהובות על אופיר היו הסוסה "ירדנה" של דודה תומר, אחיו של אביה, וכלבתו המכונה "בל".

אופיר אהבה לבלות בחדרה. היא גם אהבה לנהוג. לאחר נפילתה רכשו הוריה מכונית חדשה מדגם סקודה וכך הם מימשו את חלומה של אופיר שכה רצתה שירכשו מכונית מדגם זה למשפחה.

המאכל האהוב על אופיר היה סלט החצילים של סבתה מרים. בני משפחתה נזכרים בחיוך כי אם מישהו היה מתקרב אליו, היא הייתה מזהירה אותו לא לגעת...

בספטמבר 2023 צילמה את עצמה אופיר שרה את השיר האהוב עליה ״לומדת ללכת״ של הזמרת
נסרין קדרי - הנה קטע משירתה. לאחר שנפלה, ב-24 באוקטובר 2023, הפתיעה נסרין את לילך, אִימה של אופיר, בבית המלון שבו המשפחה שהתה ושרה לה את השיר שאופיר כה אהבה. ניתן לראות את הביצוע המרגש של נסרין בטיקטוק.

דמותה של אופיר מונצחת בציור על קיר בית הנוער במושב פטיש. כמו כן, לזכרה הופקו דיסקיות זיכרון. כל אלה ופעולות הנצחה נוספות מתועדים בעמוד הנצחה לזכרה שנפתח באתר REMEMBER.

להלן קווים לדמותה של אופיר במילותיה של הדר אחותה, מתוך עמוד הזיכרון שלה ב-REMEMBER:

"העוגן שלי, אחותי שלי, מה זה, לאן הלכת ומתי תחזרי? הלב שלי לא עומד בזה, איך השארת אותנו ככה ופשוט הלכת? בלי ביי, בלי כלום, ככה הלכת. אופיר הייתה אחותי הבכורה, אופיר בת 18, ושירתה בבסיס באורים כי רצתה להיות קרובה אלינו למשפחה. בהתחלה היא רצתה קרבי ואמרה לכולם שהיא תהיה קרבית ואין מצב בחיים שהיא לא תעשה משהו משמעותי. תמיד אמרתי למי ששאל אותי שהיא ילדה מפונקת אבל מרוקאית, מרוקאית קרבית כזאת, שאני באמת מרחמת על מי שרק יפנה אליה כשהיא עצבנית. בחג סוכות הראשון ישבנו כל המשפחה, סבא, סבתא, דודים, כולם, והיא אמרה לכולם חד־משמעית שהיא בחג השני תוציא גימלים ותעשה איתנו את החג. היא לא הייתה מוותרת על האוכל של סבתא ולא על ארוחת החג. אופיר לא הוציאה גימלים בהחלטה שזה לא ידפוק מישהי אחרת, ארגנה דברים והלכה לבסיס. אופירי שלי, התקשרת לאימא באמצע הקידוש וביקשת ממנה להביא לך אוכל של סבתא, האוכל שהכי אהבת בעולם, וכולם פשוט צחקו עלייך כמה את מפונקת. 'תאכלי ת'אוכל בבסיס' אמרנו. אופיר, הלוואי והייתי יודעת שגם שם יש ת'סיכוי הזה שתהרגי. אופיר, שלחת לנו הודעות של פחד שלא בא לך להיות שם, שאת מפחדת. וכששאלתי אותך אם הכל בסדר ואת מפחדת, ענית לי שהכל טוב ואת במיגונית, שאת לא מפחדת בכלל, ואז סיפרו לנו שלוקחים לך את הפאלפון, שאת לא תוכלי לדבר. אבל מי חשב לעצמו שלא תדברי איתנו יותר אף פעם. אופּיר שלי, איך שהיית מאירה כל מקום שרק היית נמצאת בו. האור של הבית, האור של המשפחה. אני זוכרת בכל אזכרה של בני דודים שלנו ז״ל ידעת תמיד 'להרים את כולם', להגיד שהכל לטובה, לזרוק ת'בדיחות הטובות האלה שידעת להגיד ולהצחיק את כולם גם במצבים כאלה. אופיר אחותי הגדולה, אני אוהבת אותך ואהבתי אותך הכי שיש בעולם. את הגאווה וההשראה שלי. את האחות הכי טובה שיכולתי לבקש. כל מי שרק הכיר אותך זכה בך להכיר אותך, ללמוד מי זאת אופיר. מתי תבואי ותבקשי ממני להזמין לך אוכל. תחזרי מהעבודה באחת בלילה ונזמין לאכול כמו שמנות, שסתם בלילה נלך לסיבובים עם האוטו ושירים על פול ווליום. אני מתגעגעת לצחוק הייחודי הזה שהיה לך. אני מתגעגעת לריב איתך. אני מתגעגעת אלייך אופיר. אני לא מעכלת שבאמת לא נראה אותך ולא נשמע אותך יותר. בבקשה בואי. תכעסי עלי פעם אחרונה. תצעקי עלי למה לקחתי לך ת'בגד, ת'פן, ת'שרשרת, הכל. רק תדברי איתי שוב פעם אחרונה. ההקלטות שהיית שולחת לי בווצאפ. ההודעות הטובות שידעת לרשום לי. אופיר, אני מודה לך על כל השנים הטובות האלה. סליחה שלא היינו שם לעזור לך. סליחה אם פגעתי בך, אם עשיתי משהו שלא היה נכון בעינייך. אחותי הבכורה, את לנצח בלב שלי, את לנצח איתי ולידי. זה אף פעם לא יחזור להיות פיזית אבל תמיד בלב שלי. אני אוהבת אותך ואני מבטיחה לך שאני אשמור על האחיות הקטנות שלנו, עלי, על אימא, על אבא, על כולם, על מי שצריך, אני מבטיחה לך. אופיר, אני מתגעגעת אלייך בכל נשימה שאני רק נושמת. מחכה לך שתחזרי אליי
לא כואב לי ולא יכאב לי על אף אחד.
כואב לי רק על אחותי, רק על אופיר. אחותי ילדה בת 18 שנהנית מכל שנייה בחיים שלה, שהופכת כל דבר חרא להכי טוב שיש! לקחו לה את החיים שלה ואני כל כך כואבת לדעת שהיא לא ממשיכה בחיים שלה. מתגעגעת נצח ומחכה לך לנצח."