רס"ם שרון רחמני

בִּתם של נעמי ויהודה
אחות של אופיר וקרן

שרון בת הזקונים במשפחתה, נולדה וגדלה ביישוב הקהילתי מבועים שבצפון הנגב.
היא הייתה משפחתית באופן מיוחד, בת, אחות אוהבת ודודה "מכורה" לארבעת אחייניה, הראשונה להגיב בכל הזדמנות בקבוצות הוואטסאפ המשפחתיות, במיוחד בימי הולדת ובחגים.

ביום הולדתה ה-34 הפתיעו אותה בני משפחתה במסיבת הפתעה עם חבריה לעבודה השוטרים בביתה של אחותה קרן. שרון הייתה מאושרת באירוע שכן אהבה מסיבות, "חפלות" כפי שנהגה לומר, והיא ייחלה לכך שהמשפחה תארגן לה אירוע בהפתעה.

ב-2 בינואר 2022 היא נכנסה לגור בבית חדש שקנתה בעיר נתיבות. היא עיצבה אותו בריהוט ובפריטים יפים ומיוחדים לפי טעמה המשובח.

שרון שירתה במערכת הביטחון לכל אורך חייה הבוגרים.
בשירות החובה שלה היא התגייסה לשב"ס ושירתה בתפקיד סוהרת בכלא רמון.
עם שחרורה היא עבדה בתפקיד בודקת במעבר תרקומיא במשך כתשע שנים.

במהלך שנות עבודתה אלה היא למדה עריכת דין במכללת קריית אונו וסיימה תואר ראשון ותואר שני בהצטיינות. היא עשתה את ההתמחות שלה אצל שופט המעצרים בבית המשפט בבאר שבע ובסיום שלב ההתמחות החלה לעבוד במשרד פרטי של עורך דין.

כעבור פחות משנה לעבודתה במגזר הפרטי הבינה שרון שייעודה בחיים הוא להמשיך להשתייך למערכת הביטחון. לאחר ששקלה את האפשרויות שעמדו בפניה היא בחרה להצטרף למשטרת ישראל. היא התגייסה למחוז דרום במשטרה ב-2 בינואר 2020 ושירתה בתפקיד חוקרת ביחידה מרכזית (ימ"ר) נגב.

הקולגות של שרון סיפרו על מחויבותה האישית לכל תיק ותיק ועל דאגתה האישית ומסירותה ללקוחות גם לאחר סיום הטיפול והחקירה. לאחר נפילתה נמצאו בין חפציה תעודות הערכה והוקרה רבות שקיבלה על התיקים שחקרה. שרון הצנועה לא סיפרה על כל הישגיה המרשימים לבני משפחתה.

שרון הייתה אהובה על השוטרים שעבדה עימם. היא הייתה הרוח החיה שדאגה לארגן מפגשים חברתיים עליזים באופיים, מלאי מוזיקה ושמחה.

בארוחת שישי, ערב לפני מתקפת המחבלים, בילתה שרון יחד עם אִימה ומשפחתה של אחותה. במהלך המפגש המשפחתי סיפרה שרון שהוטל עליה להיות שוטרת סמויה במסיבת הטבע ברעים והיא התייעצה עימם לגבי הלבוש המתאים לאירוע. אִימה הפצירה בה שלא תצא למשמרתה שהייתה אמורה להתחיל בשבת בבוקר בגלל החשש שהמסיבה מתקיימת סמוך לגבול עם עזה אך שרון הייתה נחושה למלא את תפקידה.

עם תחילת מתקפת הטילים בשעה 6:30 בבוקר התקשר לשרון השוטר שאותו היא הייתה אמורה להחליף ועדכן שאין צורך שתגיע שכן כוחות המשטרה במסיבה מפזרים את החוגגים. שרון שכבר הייתה במקום סירבה לעזוב. היא נשארה לסייע בפינוי המשתתפים במסיבה ובפתיחת צירי תנועה קיימים וחלופיים.

לאחר שהתברר שאין מדובר רק במתקפת טילים אלא גם בחדירת מחבלים שלחה שרון הודעה למשפחתה וכך כתבה: "יש חדירת מחבלים לשדרות ואופקים, לא לצאת מהבתים". בעקבות הודעתה זאת מיהרה אִימה לצאת לבית בִּתה בלהבים מחשש להישאר לבד בבית.

במהלך שעות הבוקר המוקדמות, המשיכה שרון להתכתב עם בני המשפחה. היא כתבה שהיא מפחדת, שיש מחבלים רבים בשטח והביעה חשש שהאירוע יסתיים באסון. היא עדכנה שהיא מתחבאת באזור השירותים והמקררים וביקשה שמשפחתה תתפלל עבורה.
בשעה 09:26 בבוקר נותק עימה הקשר.

קודם לכן, אביה של שרון שהיה בחו"ל באותה עת ושמע את החדשות התקשר לשרון כדי לברר עימה את המצב בארץ. הוא לא ידע כלל שהיא בתפקיד במסיבה ברעים. בשיחתו עימה הוא שמע קולות ירי ברקע והבין מייד שעליו לקצר את חופשתו. הוא יצא לשדה התעופה ועלה על המטוס הראשון שיצא לארץ. עם הגעתו באותו יום בשעות הצוהריים המאוחרות לארץ, הוא נסע מייד לכיוון חניון רעים. בדרכו עבר בשטח כינוס הפצועים וההרוגים שהיה ממוקם במרחק של קילומטרים בודדים מרעים. הוא עבר בין האלונקות אך לא מצא את שרון. הוא החליט להמשיך לכיוון חניון רעים אך כל הצירים לשם היו חסומים ובאזור התנהלה לחימה. לא נותרה לו ברירה אלא לחזור כלעומת שבא.

במשך שישה ימים היו בני המשפחה בחוסר ודאות מוחלט לגבי גורלה של שרון. במהלך הזמן הזה הפלאפון שלה נמצא. גם אקדחה נמצא על מחבל בבארי.
ביום חמישי, ב-12 באוקטובר 2023, התקבלה הבשורה המרה על נפילתה של שרון. מקום נפילתה המדויק אינו ידוע.

ב-12 באוקטובר 2023 פרסמה משטרת ישראל הודעה בזו הלשון:
"גבורה תחת אש – אנו מודיעים בצער וביגון רב על נפילתה בקרב של רס"מ שרון רחמני, חוקרת ביחידה המרכזית (ימ"ר) נגב במחוז דרום, אשר פעלה בעוז ובחירוף נפש מול האויב בקיבוץ רעים."

בקרב משפחתה נחשבה שרון הבת הקטנה והמפונקת של הוריה, הבת שמייעצים לה ושעושים בשבילה הכול. אך מחוץ לבית היא הייתה ההפך הגמור והתגלתה במלוא עוצמתה. היא הייתה אסרטיבית ונחושה, כזאת שמשיגה כל דבר בכוחות עצמה, לוחמת צדק אמיתית.
שרון הייתה מלאת שמחת חיים.
סיפרו עליה שהיא לא אהבה להצטלם כלל אך תמיד דאגה לצלם את כולם.

בשיר לזכרה שהפיקה משפחתה האוהבת, כתבו עליה את המילים הבאות:
"שרון אהובתנו,
'ויש לך כוח של צבא שלם אך את נגד כולם וזה עושה אותך למה שאת - לוחמת'.
שרון הייתה לוחמת צדק אמיתית,
נלחמת את המלחמות של כולם ורק למענם.
עובדת מסורה וראשונה לכל משימה,
תמיד דאגה לרווחה של האחר.
בבית היא הייתה המפונקת של המשפחה,
הילדה ״הקטנה״ של אבא ואימא.
כל כך אהבה לצחוק ולהשתטות עם אחייניה,
תמיד דאגה לתעד מפגשים ורגעים.
בערבי קריוקי שכל כך אהבה, הייתה אוהבת לשיר את השיר של אייל גולן 'לוחמת'.
היום אנו מבינים כמה משמעות יש לשיר הזה וכמה נכון הוא לגביה.
גם ברגעיה האחרונים היא נלחמה כלוחמת ברוצחים נתעבים צמאי דם והצילה חייהם של שוטרים ואזרחים.
את כל כך חסרה לנו, כל כך מתגעגעים, כל כך אוהבים.
לנצח תהיה בליבנו.
ת.נ.צ.ב.ה.

שרון אהבה מאוד מוזיקה, בעיקר מוזיקה מזרחית. היא גם אהבה לבלות עם חבריה בימי שישי.
בכוונת משפחתה של שרון להנציחה בעתיד בחפלות ובאירועים משמחים כפי ששרון נהנתה מהם ואהבה לארגנם.

להלן ההספד שכתבה קרן, אחותה של שרון:
"את ההודעת וואטסאפ הזאת את כבר לעולם לא תזכי לקרוא. שרוני - אחותי הקטנה,
אין לי דרך להסביר במילים את גודל הכאב. למה הלכת והשארת אותי ואת אופיר לבד? את היית הבייבי של אבא ואימא. הבייבי שלנו שתמיד היינו צריכים לדאוג לך, לעשות בשבילך, לייעץ לך.
היית יודעת להוציא אותנו מהדעת עם העקשנות שלך והנחישות שלך. כל כך קיווינו שבזכות העקשנות הזאת את תשרדי את השואה שעברת שם.
אם רק היית רואה, שומעת ויודעת מה עברנו בימים אלה.
כמה חיכינו לנס.
אבל לצערי הדפיקה בדלת הגיעה.
מאחורי החזות הקשוחה שלך הסתתר לב ענק! לב שכולו נתינה.
עד הדקה האחרונה דאגת להגן עלינו ושלחת בוואטסאפ המשפחתי שנישמר כי יש מחבלים מסתובבים.
עד הדקה האחרונה שלך ביקשת סליחה ואמרת שאת אוהבת.
אני מצטערת כל כך שלא כתבתי לך בחזרה שאני גם אוהבת אותך ושאני זאת שמתנצלת. תסלחי לי.
המחשב שלך מפוצץ בתמונות של הילדים. כל כך דאגת לתעד אותם בכל רגע ורגע מהילדות. רק בשישי האחרון הסתכלנו בלא מעט תמונות וצחקנו מלא. לעולם את תהיי דודה שרון עבורם.
אני אוהבת אותך סיס.
את תחסרי לי. את תחסרי לנו.
אני מבטיחה לדאוג לאבא ולאימא.
אבל תבטיחי לי שתתני לנו כוחות מלמעלה."

משפחת רחמני הנציחה את שרון בשיר (מילים: גל שריג, לחן: אסף קליף ובר ראובן). ניתן לשמוע את הביצוע בקישור

להלן מילות השיר:
"בחזות הקשוחה הסתתר לב ענק
לב שכולו נתינה
איך אהבת ליהנות, לבלות ולשיר
מילים ומנגינה
לצלם את כולם אבל לא את עצמך
היית נחושה בטירוף
עקשנית כשצריך, משיגה כל דבר
השארת בנו פצע חשוף

ואין דרך אחת להסביר לך שרון
עד כמה גדול הכאב
בכל יום שעובר את יותר חסרה
העצב הזה לא עוזב
לעולם לא נשכח את כל מה שנתת
עכשיו את מלאך ששומר
אז תצחיקי שרון את כולם במרומים
הבטחנו שלא נישבר

הפנים היפות הן הפכו זיכרון
בכולנו שרון עוד נותרה
מי יוכל למלא ת'חלל באוויר
איך אהבת את המשטרה
להצחיק את כולם, לפעמים את עצמך
דאגת להגן על כולם
ילדת משפחה מלאת אהבה
את איתנו בלב לעולם

ואין דרך אחת להסביר לך שרון
עד כמה גדול הכאב
בכל יום שעובר את יותר חסרה
העצב הזה לא עוזב
לעולם לא נשכח את כל מה שנתת
עכשיו את מלאך ששומר
אז תצחיקי שרון את כולם במרומים
הבטחנו שלא נישבר."

זהבה בן שרה לזכרה של שרון את שירה "אולי בעולם אחר" במסגרת פרויקט "לבכות לכם" של קבוצת ידיעות אחרונות ו-YNET בשיתוף מפעל הפיס. ניתן לשמוע את ביצועה וכן ראיון עימה בנושא יחד עם אִימה ואחותה של שרון בקישור